שאלות חשובות

 

האם מדובר ברפואה אלטרנטיבית או קונבנציונאלית?

באופן עקרוני מדובר על רפואה מערבית. זה אומר שזו רפואה קונבנציונאלית. ההבדל בין הטיפולים שאני נותן לבין טיפולים שניתנים על ידי רופאים מומחים לאף אוזן וגרון, הוא שאת הגישה שלי ניתן לסווג כרפואה פנימית.

מה ההגיון הרפואי מאחורי שיטת הטיפול?

השירות מיועד לחולים קשים שטופלו על ידי מומחים לאף אוזן וגרון לפי מיטב הידע הקיים בעולם. לשמחתי הרופאים בישראל הם בעלי ידע רב, מבצעים בירור רפואי מעמיק ומטפלים בחולים בהתאם למה שכתוב בספרי הרפואה המקובלים. לאחר שחולה בישראל עובר בירור מלא, ישנן תשובות לרוב השאלות הקליניות שניתן לשאול. השלב הבא הוא לשאול: מדוע מנגנוני הריפוי הטבעיים שקיימים בגוף לא ביצעו את תפקידם וריפאו את החולה?

הבירור שאני עושה נועד לתת תשובה לשאלה זו, ובהמשך מאפשר לבנות תכנית טיפול מתאימה שמתבססת על מיטב הידע ברפואה המערבית. מידע זה לא נכתב בפרקים בספרי הרפואה שעוסקים בטיניטוס, בסחרחורת או במחלת מנייר, אלא בפרקים שדנים במחלות עם השפעה על מערכות אחרות.

למי מיועדת המרפאה?

הטיפול מיועד לכל חולה הסובל מטיניטוס קשה, סחרחורת קשה או מחלת מנייר בשלבים מתקדמים. חולים שמצבם קל או בינוני יכולים לקבל טיפול טוב במסגרת קופת החולים או מרפאות החוץ של בתי חולים מסויימים. כאשר חולה מרגיש שאיננו מפיק תועלת מהטיפול ברפואה הציבורית, זו סיבה לפנות אלי ולברר האם אוכל לעזור לו.

כדאי להגיע אלי לאחר השלבים הבאים:
1) בדיקה על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון.
2) ביצוע בדיקות אובייקטיביות לפי הפניית הרופא. בדיקות חשובות הן: בדיקת שמיעה, פוטנציאלים מעוררים מגזע המוח ו- MRI של המוח ושל העצם הטמפוראלית.
3) חשוב להגיע למרפאה של הרופא המומחה עם תוצאות הבדיקות ולבקש ממנו לעיין בהן.
4) לברר עם הרופא המומחה מה האבחנה שלו ומה הטיפול שהוא ממליץ עליו.
5) אם הרופא מביע עמדה פסימית לגבי האפשרות לתת טיפול אפקטיבי, או שהוא נותן טיפול לפי הספר (במונחים רפואיים: Textbook Medicine). אבל הטיפול לא עוזר – יש מקום לפנות אלי.

גישה רפואית אינטגרטיביתהאם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?

היכן נמצאת הפאתולוגיה?

יש הרבה מיסתורין שקשור בשאלה מה המקום שבו עיקר הפאתולוגיה. נעשו מחקרים רבים, אבל מתברר שאין אחידות. כאשר נבדקים חולים עם תלונות דומות יכולים להיות ממצאים שונים בבדיקה. משום כך, כאשר רופא מבשר לחולה: תוצאות הבדיקות שלך מראות שהכל תקין, זה צריך לשמח את החולה. נראה שהטיניטוס, הסחרחורת הסיבובית, התקפי האי-יציבות, התחושה של "רגע לפני עילפון", ההרגשה שפתאום הראש נעשה קל, ומחלת מנייר עם כל הסימפטומים שישנם בזמן התקף סחרחורת ובין ההתקפים – אינם אך ורק באוזן.

מחלה מולטי-פאקטוריאלית

מגוון של מערכות בגוף החולה קשורות לתלונות שמתעוררות בו זמנית עם התקדמות המחלה. ישנם סימפטומים שיכולים להתחיל הרבה לפני התעוררות מחלת מנייר, סחרחורות או הופעת הטיניטוס. לדוגמה: תסמונת המעי הרגיז (מערכת העיכול), נטיה לחלות במחלות דלקתיות חיידקיות או ויראליות (מערכת החיסון). ירידה בכושר הריכוז והזכרון לשמות של בני אדם (סימפטום נוירולוגי), אינסומניאה (נדודי שינה) ופגיעה משמעותית בשעון הביולוגי, עייפות בשעות היום, כאבי גב (סימפטום נוירולוגי), איריטבליות (נטיה לכעוס בקלות), תחושה של מתח וחרדה (סימפטומים נפשיים), דכאון תגובתי (סימפטום נפשי). פלפיטציות (פעימות לב חזקות) ללא פאניקה וללא מחלת לב (מקור לא ידוע).

ישנם חולים שסבלו בעבר מכיב קיבה, החלימו ממנו, ולפתע הוא מתעורר וחוזר להיות פעיל (מערכת העיכול), כאבים במפרקים וכאבי בטן לא מוסברים. ישנם חולים שסובלים מטיניטוס שתלוי בצידוד (הפניה לצד) של הראש. כל אלה לא מוסברים על ידי הטענה שאלה מחלות שממוקמות באוזן בלבד.

התייחסות אל האדם השלם

טי. אר. אי. (TRI) הוא האירגון הבינלאומי הגדול בעולם לחקר הטיניטוס. בכנס שהיה בעיירה סטרסה שבצפון איטליה, התכנסו בכירי החוקרים בתחום הטיניטוס. מארגני הכנס מקפידים שיהיה מגוון של מומחים מכל העולם, ומכל מקצועות הרפואה.

שמחתי לשמוע יותר ויותר דעות של חוקרים שהגיעו למסקנה שהטיניטוס איננו ממוקם באוזן בלבד, וצריך להתייחס אל האדם השלם.

מהם העקרונות הטיפוליים?

ריפוי ספונטאני

בשנת 1540 הנרי השמיני, מלך אנגליה הקים את אגודת הספרים שעסקו בניתוחים. בשדה הקרב הם היו בתפקיד "חובשים קרביים". אמברויז פארה (Ambroise Pare) אחד מהספרים המנתחים הגיע למסקנה מפתיעה: "אני חובש את הפצע אך האל הוא זה שמרפא אותו". את זה הוא כתב בספר שפרסם בשנת 1545 ועסק בשיטות ריפוי שהוא פיתח. זה היה התיעוד ההיסטורי הראשון על כך שישנו ריפוי ספונטאני.

הגישה במרפאה שלי

העקרונות הטיפולים, שאמברויז פארה פרסם לראשונה במאה ה- 16, התפתחו בהדרגה והפכו לתשתית המדעית של הרפואה המודרנית. הגישה הרפואית שאני מישם במרפאה מבוססת על הידיעה שלגוף של האדם הבריא ישנה יכולת לרפא מחלות באופן ספונטאני, ללא כל התערבות רפואית. כאשר זה לא קורה, יש צורך לאתר את המערכות שתפקידן להשתתף בתהליך הריפוי והן לא מילאו את תפקידן כראוי. הבירור הרפואי נועד לאתר את אותן מערכות ולשפר את תפקודן.

מדוע יש צורך בבירור רפואי כל כך יסודי?

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שאני נוקט, היא גישה שנובעת ממחקרים שבוצעו על ידי מדענים שעסקו ברפואה מערבית. המחקרים בארץ בוצעו תוך שיתוף של 3 מוסדות גדולים וחשובים: בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בית החולים הדסה עין כרם והמכון לחקר נזקי רעש של צה"ל.
הרבה חולים טופלו במרפאה הצבאית ונצבר נסיון קליני רב. רק חלק מהנתונים עברו ניתוח סטטיסטי משום שנעשה מאמץ להגיע למדגם שבו כל המטופלים הם חיילים עם היסטוריה של חשיפה לרעש צבאי, כולם זכרים, טווח גילים 18 עד 30 ובריאות טובה. כולם קיבלו טיפול אבל הנתונים של נפגעי תאונות דרכים, חיילים עם בריאות לקויה וחיילים שניהלו הליכים משפטיים נגד חברות ביטוח או אגף השיקום של משרד הביטחון – לא נכללו במדגם.

אחת המסקנות החשובות היתה שיש קשר בין התפתחות הטיניטוס לבין מספר גורמים. כלומר: מדובר במחלה מולטי-פקטוריאלית. כדי לעזור לחולה יש צורך לאתר את הפקטורים הרלוונטים. עיקר הבירור מתמקד במטאבוליזם (חומרים בגוף).

מדוע לכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?

במהלך 34 השנים שאני עוסק בפיתוח טיפולים שיועילו לחולים הסובלים מטיניטוס, לקחתי היסטוריה רפואית מאלפי חולים. למרות זאת, עדיין לא פגשתי שני בני אדם עם היסטוריה רפואית זהה. כל חולה בטיניטוס, כל מי שסובל מהתקפי סחרחורת וכל מי שמאובחן כסובל ממחלת מנייר – הוא אדם ששונה מחבריו לצרה. תמיד ניתן למצוא מכנה משותף, אבל אי אפשר למצוא חולים שהם "תאומים זהים".

עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות אצל החולה המיוחד הזה.

כיצד נבנית תכנית הטיפול?

השלב הראשון הוא החשוב ביותר. אני יושב עם החולה ומתחקר אותו לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בכל נושא נדונים הסימפטומים המבשרים של הבעיה הרפואית, האבחנה, הטיפול שניתן, ותוצאות הטיפול. בנוסף – אני מעביר לחולה שאלונים שמסייעים לקבל פרטים שמשלימים את התמונה הקלינית. התהליך הזה יכול להימשך 3 עד 5 שעות. לאחר סיום השלב הזה החולה מופנה לבדיקות שחסרות על מנת להשלים את המידע הרפואי.

בביקור השני, החולה בא עם תוצאות הבדיקות למרפאה, ויחד אנו דנים בתוצאות ובמשמעותן. בביקור זה כבר ישנו מידע ראשוני חשוב שמאפשר לדון במסלול הטיפול האפשרי. בביקורים הבאים יצטבר עוד מידע, וזה יאפשר להתקדם בבניית תכנית הטיפול. בכל שלב חיוני שהחולה יבין מה האפשרויות הטיפוליות ויהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות.

medical-approuch-stem-cell-3מהם אמצעי הטיפול?

הטיפול העיקרי שניתן במרפאה לרוב החולים נקרא איזון מטאבולי. טיפול נכון מאפשר לגוף החולה לשקם את המערכת הביולוגית שניזוקה או המערכות שנפגעו. סביבה מטאבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל מגדילים את הסיכויים שהגוף יצליח לתקן את הנזק (משמאל ניתן לראות איור של תא גזע כדוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה).

החולה מקבל את כל הטיפולים שרשומים בספרי הרפואה הפנימית ומאושרים לשימוש בישראל – בהתאם למצבו הרפואי. הגישה הזו איננה כוללת ניתוחים, אבל גם אין צורך בניתוחים משום שהבירור הרלוונטי נעשה על ידי מומחה לאף אוזן וגרון בשלב שהחולה עדיין לא פנה אלי.

מה נעשה בטיפול?

הטיפול איננו כולל טכנולוגיה מיוחדת שלא קיימת באף מערכת בריאותית. לב השיטה הוא איסוף המידע וניתוח הנתונים באופן דקדקני במטרה להגיע אל המסקנות הנכונות. בביטוי "מסקנות נכונות" כוונתי היא לכל מה שיביא תועלת לחולה. לדעתי יש הבדל גדול בין ביקור שבו הרופא מקבל מידע מהחולה במשך 10 דקות, 45 דקות, 120 דקות או 240 דקות. ביקור של 10 דקות מספיק כדי להגיד לחולה באופן תמציתי: "אין דרך לעזור לך, תלמד לחיות עם זה". כדי לתת טיפול יעיל – ביקור של 10 דקות לא מספיק.

עם הגישה של איזון מטאבולי, המטרה היא לבצע תיקונים באיזון בין החומרים השונים שבסביבת תאי העצב במערכת השמיעה והשווי משקל באיזורי המח השונים ובעצב הקרניאלי מספר 8. כיוון שכל חולה שונה מרעהו, אין מנוס מלהתעמק במאפיינים שיחודיים לו. תכנית הטיפול צריכה להיות אישית.

האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?

אני לא רואה בחולה "מקרה מעניין" וגם לא "אוזן שהגיעה לטיפול". מדובר באדם סובל שמתמודד יום יום עם סבל קשה ביותר. חולה כזה ראוי להתיחסות מכובדת, להקשבה אמיתית והרבה אמפאטיה. תמיכה נפשית היא חלק חשוב בטיפול, למרות שבבסיס המחלה ישנו נזק ביולוגי. לדוגמה: חייל נחשף לרעש פתאומי של התפוצצות מטען חומר נפץ. הנזק הוא ביולוגי, אבל יחד עם הנזק למערכת השמיעה ישנה גם תגובה נפשית. צריך להתייחס גם אליה.

האם יש שימוש ברפואה אלטרנטיבית?

את לימודי הרפואה התחלתי וסיימתי בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופתי, ולמיטב ידיעתי גם היום, לא מלמדים שם פרקים ברפואה משלימה. בהמשך עברתי קורסים והשתלמויות בפסיכיאטריה, גריאטריה ונוירולוגיה. גם במסגרות אלה לא למדתי פרקים ברפואה אלטרנטיבית.

אני מיישם את המודל הרפואי המקובל ברפואה הקונבנציונאלית: נלקחת אנמנזה דקדקנית, נערך בירור גופני רלוונטי, והמשך החולה מופנה לבדיקות עזר שנדרשות. המטרה: לאתר את אותו גורם או גורמים שמפריעים למנגנוני הריפוי של הגוף לפעול.

האם אתה נעזר בהיפנוזה?

יש לי ידע בתחום ההיפנוזה ו הרשאה של משרד הבריאות להיפנוט למטרות איבחון וטיפול. בשלבים הראשונים של הקשר הטיפולי לא מומלץ להשתמש בהיפנוזה, משום שמדובר בחולים שזקוקים לכל טיפת אנרגיה נפשית על מנת שיוכלו להתמודד עם המחלה.

ישנם מקרים שבהם המטופל ילמד להשתמש בהיפנוזה עצמית. יש לציין כי בעבר היפנוזה עצמית היתה חלק מרכזי בטיפול אולם כיום השימוש שנעשה בהיפנוזה הינו מינימאלי ומשמש בעיקר ככלי עזר לצד הטיפול העיקרי שהינו איזון מטאבולי. מי שמחליט על שימוש בהיפנוזה זה החולה שפונה אלי לטיפול.

מי מהחולים מתאים לטיפול?

כיום ישנו הרבה ידע שמאפשר לחשב את הסיכויים שהגישה הרפואית שלי תעזור לחולה מסויים. כאשר חולה פונה לצורך התחלת טיפול, ישנה אפשרות לשלוח אליו שאלון קליני, ועל סמך ניתוח התשובות לשאלות – לתת הערכה של הסיכויים לכך שהטיפול יעזור.

מה גורלו של אדם שסובל אבל אינו יכול לשלם?

המרפאה שאני מפעיל היא מרפאה פרטית, ויש בה שני מסלולים – מבחינת התשלום:
1) מרפאה בתשלום מלא.
2) מרפאה שהחולה לא משלם לי בכלל.

איכות הטיפול היא זהה אצל כל החולים, וחולים שנמצאים בחדר ההמתנה אינם יודעים מי מהם מטופל בתשלום ומי מטופל ללא תשלום. אם הפונה לטיפול הוא חולה אונקולוגי, או חולה במחלה שיש לה מאפיינים של מחלה אונקולוגית, אזי הטיפול יהיה ללא תשלום וגם ללא המתנה בתור.

יש לי עוד שאלה...

באתר ניתן מענה לשאלות הנפוצות אצל הסובלים מטינטון, סחרחורת או מחלת מנייר. אך מנסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנילווים אליה עלולים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, אשמח לעזור.

ד"ר זכריה שמש