מחלת מנייר – אבחון וטיפול
מהי מחלת מנייר?
מיימת אנדולימפתית אידיופטית או בשמה המוכר יותר – מחלת מנייר, מהווה את אחד הגורמים השכיחים לחוסר שווי משקל (סחרחורת).
המחלה תוארה לראשונה בשלהי המאה ה-18 בידי הרופא הצרפתי מנייר, שקבע ארבעה קריטריונים מרכזיים לאבחון המחלה: (1) טיניטוס. (2) סחרחורת מסוג ורטיגו. (3) תחושה של אוזניים פקוקות או אטומות. (4) ירידת שמיעה.
מדובר במחלה דינמית ומשתנה, כאשר אל התסמינים המתוארים לעיל, מתווספים לעתים קרובות גם חרדה, כעס, ייאוש, ירידה בתפקוד הכללי ופגיעה בתא המשפחתי.
מה מרגיש החולה?
התקפי סחרחורת חריפים
הסימפטומים האופייניים אצל הסובלים ממחלת מנייר כוללים התקפי סחרחורת חריפים, שנמשכים דקות או שעות ואז נעלמים למשך מספר שבועות ולעתים חודשים. הרגשת אי היציבות עלולה להימשך כמה ימים לאחר ההתקף. חלק מהחולים יצנחו אל שינה עמוקה לאחר ההתקף שעלולה להמשך שעות רבות.
ירידת שמיעה
אצל חלק מהאנשים הסובלים ממחלת מנייר, תופיע ירידת שמיעה לסרוגין, בייחוד בצלילים הנמוכים. מתן טיפול לא מתאים, עלול להוביל לירידה קבועה בשמיעה שתכלול את כל הצלילים והטונים. במקרה כזה יגיעו הצלילים לאוזניי החולה בצורה מעוותת.
נכות
לעתים תסמיני המחלה יהיו נסבלים, אולם במקרים רבים תיווצר אצל החולה נכות הכוללת פגיעה חמורה באיכות החיים. הפגיעה נגרמת בעיקר כאשר הירידה בשמיעה קבועה והחולה סובל מהתקפי ורטיגו חריפים ותכופים. דבר נוסף שיש לציין הוא שכשליש מחולי המנייר מדווחים על מיגרנה.
טיפול במחלת מנייר
טיפולים בתחום אף אוזן וגרון
מקובל לתת טיפול תרופתי לאחר ביצוע הערכה מקיפה של מערכת שיווי המשקל ומערכת השמע בידי מומחה לאף אוזן וגרון. הטיפול נועד לרוב להקל על הסימפטומים.
נעשה שימוש בתרופות שחוסמות את הקולטן H2 – לצורך הטיפול בבחילות והסחרחורת, בסטרואידים –תאי עצב של מערכת השמע על מנת להרחיב את כלי הדם, תרופות פסיכואקטיביות – להפחתת דיכאון וחרדה ותרופות משתנות לצמצום נוזלים באוזן.
יש לציין כי ישנה חשיבות בוויסות השעון הביולוגי והקפדה על סדר יום קבוע, התאמת דיאטה מיוחדת, הפסקת עישון, צריכת משקאות אלכוהוליים, מלח וקפאין.
הטיפול במרפאה זו
התכנית הטיפולית מבוססת על ביצוע בירור יסודי ומקיף שנועד לאתר ולטפל בפקטורים מטאבוליים הקשורים למחלת מנייר. יצירת סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכת שווי המשקל ומערכת השמע (ראו איור משמאל), מאפשרת ליצור רגנרציה (התחדשות) כאשר ישנו נזק קל בתאי העצב.
אבחון מחלת מנייר
מחלת מנייר כוללת, כפי שצוין, 4 סימפטומים מרכזיים:
1. סחרחורת מסוג ורטיגו
הורטיגו הוא סימפטום של מחלה שקשורה למבוך (כוכליאה) או לעצב השמע בגזע המוח שיוצר הרגשה של אי יציבות, סחרחורת ותחושת בחילה.
2. ירידה חלקית בשמיעה
הירידה בשמיעה נחלשת או מתגברת. אצל רוב החולים תתרחש ירידה בשמיעה באוזן אחת ורק אצל 15% מהחולים הירידה בשמיעה תהיה בשתיהן.
3. תחושת אטימות באוזן
מדובר בהרגשה שמופיעה לעיתים, כאשר ביצוע פעולות שנועדו לשחרר את הפקק לא עוזרים.
4. טיניטוס
מופיע באחת או בשתי האוזניים, לפני ההתקף, במהלך ההתקף ובמקרים קשים – הטיניטוס נשאר באופן קבוע.
אבחון מורכב
אצל רוב האנשים, ניתן להעריך בדיוק רב יחסית שהאדם סובל ממחלת מנייר. למרות עובדה זו, אבחון המחלה יכול להיות מורכב ולהמשך זמן ממושך.
תהליך האבחון כולל בדיקת MRI, שמטרתה לשלול אפשרות של שינוי מבני בכלי הדם או במוח, בדיקות הקשורות למערכת הווסטיבולרית, בדיקות שמיעה אשר במהלכן החולה יתבקש להבדיל בין מילים שיש להן צליל דומה ובדיקות נוספות.
סטטיסטיקה
שכיחות המחלה זהה אצל נשים וגברים. הגיל האופייני שבו מתפתחת המחלה הוא בין 20-50. תוצאות מחקר העלו ש-15 איש מתוך 10,000 יפתחו מחלת מנייר כל שנה. שליש מהם, יפתחו מהלך כרוני.
נתון נוסף שחשוב לציין שפחות מ-10% מהסובלים מהפרעות ווסטיבולריות ואי שיווי משקל עברו בדיקה על ידי מומחה בתחום. לפי הערכות, מעל 70% אובחנו וטופלו על ידי רופא המשפחה.
לתשומת לבכם
הסקירה שניתנה בדף זה אינה מהווה המלצה לטיפול כלשהו במחלת מנייר. הסמכות להמליץ על טיפול היא רק אצל רופא שבדק את החולה.
מחלת מנייר – אבחון וטיפול
מהי מחלת מנייר?
מיימת אנדולימפתית אידיופטית או בשמה המוכר יותר – מחלת מנייר, מהווה את אחד הגורמים השכיחים לחוסר שווי משקל (סחרחורת).
המחלה תוארה לראשונה בשלהי המאה ה-18 בידי הרופא הצרפתי מנייר, שקבע ארבעה קריטריונים מרכזיים לאבחון המחלה: (1) טיניטוס. (2) סחרחורת מסוג ורטיגו. (3) תחושה של אוזניים פקוקות או אטומות. (4) ירידת שמיעה.
מדובר במחלה דינמית ומשתנה, כאשר אל התסמינים המתוארים לעיל, מתווספים לעתים קרובות גם חרדה, כעס, ייאוש, ירידה בתפקוד הכללי ופגיעה בתא המשפחתי.
מה מרגיש החולה?
התקפי סחרחורת חריפים
הסימפטומים האופייניים אצל הסובלים ממחלת מנייר כוללים התקפי סחרחורת חריפים, שנמשכים דקות או שעות ואז נעלמים למשך מספר שבועות ולעתים חודשים. הרגשת אי היציבות עלולה להימשך כמה ימים לאחר ההתקף. חלק מהחולים יצנחו אל שינה עמוקה לאחר ההתקף שעלולה להמשך שעות רבות.
ירידת שמיעה
אצל חלק מהאנשים הסובלים ממחלת מנייר, תופיע ירידת שמיעה לסרוגין, בייחוד בצלילים הנמוכים. מתן טיפול לא מתאים, עלול להוביל לירידה קבועה בשמיעה שתכלול את כל הצלילים והטונים. במקרה כזה יגיעו הצלילים לאוזניי החולה בצורה מעוותת.
נכות
לעתים תסמיני המחלה יהיו נסבלים, אולם במקרים רבים תיווצר אצל החולה נכות הכוללת פגיעה חמורה באיכות החיים. הפגיעה נגרמת בעיקר כאשר הירידה בשמיעה קבועה והחולה סובל מהתקפי ורטיגו חריפים ותכופים. דבר נוסף שיש לציין הוא שכשליש מחולי המנייר מדווחים על מיגרנה.
טיפול במחלת מנייר
טיפולים בתחום אף אוזן וגרון
מקובל לתת טיפול תרופתי לאחר ביצוע הערכה מקיפה של מערכת שיווי המשקל ומערכת השמע בידי מומחה לאף אוזן וגרון. הטיפול נועד לרוב להקל על הסימפטומים.
נעשה שימוש בתרופות שחוסמות את הקולטן H2 – לצורך הטיפול בבחילות והסחרחורת,
בסטרואידים –תאי עצב של מערכת השמע על מנת להרחיב את כלי הדם, תרופות פסיכואקטיביות – להפחתת דיכאון וחרדה ותרופות משתנות לצמצום נוזלים באוזן.
יש לציין כי ישנה חשיבות בוויסות השעון הביולוגי והקפדה על סדר יום קבוע, התאמת דיאטה מיוחדת, הפסקת עישון, צריכת משקאות אלכוהוליים, מלח וקפאין.
הטיפול במרפאה זו
התכנית הטיפולית מבוססת על ביצוע בירור יסודי ומקיף שנועד לאתר ולטפל בפקטורים מטאבוליים הקשורים למחלת מנייר. יצירת סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכת שווי המשקל ומערכת השמע (ראו איור משמאל), מאפשרת ליצור רגנרציה (התחדשות) כאשר ישנו נזק קל בתאי העצב.
אבחון מחלת מנייר
מחלת מנייר כוללת, כפי שצוין, 4 סימפטומים מרכזיים:
1. סחרחורת מסוג ורטיגו
הורטיגו הוא סימפטום של מחלה שקשורה למבוך (כוכליאה) או לעצב השמע בגזע המוח שיוצר הרגשה של אי יציבות, סחרחורת ותחושת בחילה.
2. ירידה חלקית בשמיעה
הירידה בשמיעה נחלשת או מתגברת. אצל רוב החולים תתרחש ירידה בשמיעה באוזן אחת ורק אצל 15% מהחולים הירידה בשמיעה תהיה בשתיהן.
3. תחושת אטימות באוזן
מדובר בהרגשה שמופיעה לעיתים, כאשר ביצוע פעולות שנועדו לשחרר את הפקק לא עוזרים.
4. טיניטוס
מופיע באחת או בשתי האוזניים, לפני ההתקף, במהלך ההתקף ובמקרים קשים – הטיניטוס נשאר באופן קבוע.
אבחון מורכב
אצל רוב האנשים, ניתן להעריך בדיוק רב יחסית שהאדם סובל ממחלת מנייר. למרות עובדה זו, אבחון המחלה יכול להיות מורכב ולהמשך זמן ממושך. תהליך האבחון כולל בדיקת MRI, שמטרתה לשלול אפשרות של שינוי מבני בכלי הדם או במוח, בדיקות הקשורות למערכת הווסטיבולרית, בדיקות שמיעה אשר במהלכן החולה יתבקש להבדיל בין מילים שיש להן צליל דומה ובדיקות נוספות.
סטטיסטיקה
שכיחות המחלה זהה אצל נשים וגברים. הגיל האופייני שבו מתפתחת המחלה הוא בין 20-50. תוצאות מחקר העלו ש-15 איש מתוך 10,000 יפתחו מחלת מנייר כל שנה. שליש מהם, יפתחו מהלך כרוני.
נתון נוסף שחשוב לציין שפחות מ-10% מהסובלים מהפרעות ווסטיבולריות ואי שיווי משקל עברו בדיקה על ידי מומחה בתחום. לפי הערכות, מעל 70% אובחנו וטופלו על ידי רופא המשפחה.
לתשומת לבכם
הסקירה שניתנה בדף זה אינה מהווה המלצה לטיפול כלשהו במחלת מנייר. הסמכות להמליץ על טיפול היא רק אצל רופא שבדק את החולה.



סיפורים אישיים...
ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון
ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה
"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון
סיפורים אישיים...
ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון
ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה
"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון