טיפול בטינטון

מהו טינטון?

המונח טינטון מתאר צליל שמקורו בגוף האדם ולא בסביבתו החיצונית. הוא מתואר לעתים קרובות כ"צלצולים באוזניים" או "צפצופים באוזניים", אך למעשה מדובר במגוון רחב של צלילים. כגון: זמזום, שריקה, נשיפה, קול שכשוך של מפל מים, מתח חשמלי גבוה, קריאות חיזור של צרצרים או מים שרתחו בקומקום.

אצל חלק מהחולים, הצלילים הנשמעים קשורים לפעימות הלב. מצב זה נקרא טינטון פועם או אובייקטיבי, וניתן לקרוא על כך בהמשך דף זה.

אצל מי עלול להתפרץ טינטון?

טינטון הוא סימפטום שנפוץ יותר בקרב אנשים שגילם מעל 65. עם זאת, הוא עלול לפגוע באנשים בכל טווח הגילאים כולל בילדים. ההערכה היא שכ-10% מהאוכלוסייה סובלים מטנטון מתון (בישראל מדובר על קרוב ל-800 אלף איש), מתוכם כ- 80 אלף איש סובלים מטינטון בדרגת חומרה המשפיעה על איכות החיים.

אילו סוגי טינטון קיימים?

טינטון פולסטילי (הולם או פועם)

טינטון פולסטילי הוא רעש קצבי שלרוב מותאם לקצב פעימות הלב. אצל רוב הסובלים ניתן לבדוק זאת בקלות על ידי מדידה של הדופק תוך כדי האזנה לצליל הטינטון. ישנם כמה סוגים שבהם ישנו קול קצבי שאינו סינכרוני עם הדופק: נושא זה נדון בהרחבה בדף – טינטון פולסטילי.

בבדיקה רפואית לא פשוט למצוא גורם יחיד להופעת הטינטון. עם זאת, כאשר מדובר בטנטון פולסטילי, הסיכויים למצוא גורם ספציפי גדולים יותר מאשר בטינטון שאינו פולסטילי.

טינטון סובייקטיבי

הצורה השכיחה ביותר

טינטון סובייקטיבי הוא הצורה השכיחה ביותר. הרעשים נגרמים בשל ליקוי בתפקוד האוזן הפנימית או עצב השמיעה. כיוון שאין כאן מעורבות של גלי קול, רק האדם שנפגע מסוגל לשמוע את הרעש. נכון להיום, אין כל דרך לוודא או לאמת טינטון סובייקטיבי באמצעות בדיקה וניתן להתייחס רק למה שמדווח הסובל.

גורמים נפוצים

• אובדן שמיעה – למשל אובדן שמיעה אקוטי, מחלת מנייר).
• נזק כתוצאה מחשיפה לרעש – למשל הלם אקוסטי, מוסיקה חזקה, מכונות רועשות.
• תרופות מסויימות – ישנם למעלה מ-250 תרופות שטינטון מצוין בהן כתופעת לוואי אפשרית.
• בעיות בריאות אחרות – למשל לחץ דם גבוה או נמוך, דלקות או גידולים והפרעות מטאבוליות שונות.

סימפטומטי או אידיופטי?

כאשר ניתן למצוא גורם, מדובר על טינטון סימפטומטי. במידה ולא נמצא גורם (כפי שקורה לעתים קרובות), מדובר על טינטון אידיופטי (ממקור לא ידוע).

חשוב לציין כי ברוב המקרים יש קושי לקבוע שגורם ספציפי קשור להופעת טינטון. לדוגמה: חטיבת חיילים נחשפת לרעש ירי ללא אמצעי מיגון לאוזניים. רוב החיילים ידווחו על טינטון שהופיע לזמן קצר בלבד. חיילים מעטים ידווחו על טינטון שנמשך שעות בודדות, ורק חייל בודד יפתח טינטון כרוני.

מסקנה: העובדה שרוב החיילים יחלימו, מעידה על כך שרעש הירי הוא לא הגורם היחיד.

טיפול בטינטון – מה האפשרויות?

ניתן לחלק את שיטות הטיפול הידועות ל-3 קבוצות עיקריות:

טיפולים להקלה

טיפולים אלה נועדו להקל את סבל החולה וכוללים: נוגדי דיכאון וחרדה, טיפול בליקויי שמיעה (מכשירי שמיעה), טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), מכשירי TRT (פותח ע"י קלינאי התקשורת – פרופ' פאוול ג'אסטרבוף), היפנוזה, מכשירי מיסוך שמחוללים רעשי רקע ותרופות שמרחיבות כלי דם.

טיפולים מרפאים

מדובר בטיפולים שנועדו לרפא או להעלים את הטינטון והם כוללים: הסרת גידול (במידה וזה הגורם), הסרת שעווה באוזן (ראו איור), טיפול בזרימת דם לא תקינה בגולגולת, הפסקת תרופה או תרופות שגרמו לטינטון, וטיפול באמצעות איזון מטאבולי – שמטרתו ליצור רגנרציה של תאי עצב שנפגעו במערכות שיווי המשקל והשמיעה.

ניתן לקרוא עוד על שיטת הטיפול באמצעות איזון מטאבולי באתר זה.

טיפולים אלטרנטיביים

מדובר בטיפולים שאינם נכללים בתחום הרפואה הקונבנציונלית ועם מנגנון פעולה שאינו ידוע לי.