תשובות לשאלות חשובות

האם זו רפואה אלטרנטיבית או קונבנציונלית?

באופן עקרוני מדובר על רפואה מערבית קונבנציונלית. ההבדל בין הטיפולים שאני נותן לבין טיפולים שניתנים על ידי מומחים לרפואת אף אוזן וגרון, הוא שאת הגישה שלי ניתן לסווג כרפואה פנימית.

 

מה ההיגיון הרפואי מאחורי שיטת הטיפול?

השירות מיועד לחולים קשים שטופלו על ידי מומחים לאף אוזן וגרון לפי מיטב הידע הקיים בעולם. לשמחתי הרופאים בישראל הם בעלי ידע רב, מבצעים בירור רפואי מעמיק ומטפלים בחולים בהתאם למה שכתוב בספרי הרפואה המקובלים.

 

לאחר שחולה בישראל עובר בירור מלא, ישנן תשובות לרוב השאלות הקליניות שניתן לשאול. השלב הבא הוא לשאול: מדוע מנגנוני הריפוי הטבעיים שקיימים בגוף לא ביצעו את תפקידם וריפאו את החולה?

 

הבירור שאני עושה, נועד לתת תשובה לשאלה זו, ובהמשך מאפשר לבנות תכנית טיפול מתאימה המתבססת על מיטב הידע ברפואה המערבית. מידע זה לא נכתב בפרקים בספרי הרפואה שעוסקים בטיניטוס, סחרחורת או במחלת מנייר, אלא בפרקים שדנים במחלות עם השפעה על מערכות אחרות.

 

למי מיועדת המרפאה?

הטיפול מיועד לכל חולה הסובל מטיניטוס קשה, סחרחורת קשה או מחלת מנייר בשלבים מתקדמים. חולים שמצבם קל או בינוני יכולים לקבל טיפול טוב במסגרת קופת החולים או מרפאות החוץ של בתי חולים מסוימים. כאשר חולה מרגיש שאיננו מפיק תועלת מהטיפול ברפואה הציבורית, זו סיבה לפנות אלי ולברר האם אוכל לעזור לו.

 

מה צריך לעשות כדי להתחיל בטיפול?

כדאי להגיע אלי לאחר ביצוע השלבים הבאים:
1. בדיקה על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון.
2. ביצוע בדיקות אובייקטיביות לפי הפניית הרופא. בדיקות חשובות הן: בדיקת שמיעה, פוטנציאלים מעוררים מגזע המוח ו- MRI של המוח ושל העצם הטמפוראלית.
3. חשוב להגיע למרפאה של הרופא המומחה עם תוצאות הבדיקות ולבקש ממנו לעיין בהן.
4. לברר עם הרופא המומחה מה האבחנה שלו ומה הטיפול שהוא ממליץ עליו.
5. אם הרופא מביע עמדה פסימית לגבי האפשרות לתת טיפול אפקטיבי, או שהוא נותן טיפול לפי הספר (במונחים רפואיים: Textbook Medicine). אבל הטיפול לא עוזר – יש מקום לפנות אלי.

 

האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?

היכן הפתולוגיה?

יש הרבה מסתורין הקשור לשאלה מה המקום שבו עיקר הפתולוגיה. מחקרים רבים נעשו, אולם מתברר כי אין אחידות. כאשר נבדקים חולים עם תלונות דומות יכולים להיות ממצאים שונים בבדיקה. לכן, כאשר רופא מבשר לחולה: "תוצאות הבדיקות שלך מראות שהכל תקין". זה צריך לשמח את החולה.

 

נראה שהטיניטוס, הסחרחורת הסיבובית, התקפי האי-יציבות, התחושה של "רגע לפני עילפון", ההרגשה שהראש נעשה קל לפתע, ומחלת מנייר עם כל הסימפטומים שישנם בזמן התקף סחרחורת ובין ההתקפים – אינם אך ורק באוזן.

 

מחלה מולטי-פאקטוריאלית

מגוון של מערכות בגוף החולה קשורות לתלונות שמתעוררות בו זמנית עם התקדמות המחלה. יתר על כן, אצל חלק מהסובלים יש סימפטומים שמתחילים הרבה לפני התעוררות מחלת מנייר, סחרחורות או הופעת הטיניטוס.

 

דוגמאות: תסמונת המעי הרגיז (מערכת העיכול), נטיה לחלות במחלות דלקתיות חיידקיות או ויראליות (מערכת החיסון). ירידה בכושר הריכוז והזיכרון לשמות של בני אדם (סימפטום נוירולוגי), אינסומניאה (נדודי שינה) ופגיעה משמעותית בשעון הביולוגי, עייפות בשעות היום, כאבי גב (סימפטום נוירולוגי), איריטבליות (נטייה לכעוס בקלות), תחושה של מתח וחרדה (סימפטומים נפשיים), דיכאון תגובתי (סימפטום נפשי). פלפיטציות (פעימות לב חזקות) ללא פאניקה וללא מחלת לב (מקור לא ידוע).

 

יש חולים שסבלו בעבר מכיב קיבה, החלימו ממנו, ולפתע הוא מתעורר וחוזר להיות פעיל (מערכת העיכול), כאבים במפרקים וכאבי בטן לא מוסברים. ישנם חולים שסובלים מטיניטוס שתלוי בצידוד (הפניה לצד) של הראש.

 

את כל אלה לא ניתן להסביר בעזרת הטענה שמדובר ממחלות הממוקמות באוזן בלבד.

 

התייחסות אל האדם השלם

טי. אר. אי. (TRI) הוא הארגון הבינלאומי הגדול בעולם לחקר הטיניטוס. בכנס שארגן ה-TRI והתקיים בסטרסה (איטליה), התכנסו בכירי החוקרים בתחום הטיניטוס. מארגני הכנס הקפידו שיהיה מגוון של מומחים מכל העולם, ומכל מקצועות הרפואה.

 

במהלך הכנס, שמחתי לשמוע דעות של חוקרים שהגיעו למסקנה שהטיניטוס איננו ממוקם באוזן בלבד, וצריך להתייחס אל האדם השלם.

 

מהם העקרונות הטיפוליים?

ריפוי ספונטאני

בשנת 1540 הנרי השמיני, מלך אנגליה הקים את אגודת הספרים שעסקו בניתוחים. בשדה הקרב הם היו בתפקיד "חובשים קרביים".

 

אמברויז פארה (Ambroise Pare) אחד מהספרים-מנתחים הגיע למסקנה מפתיעה: "אני חובש את הפצע אך האל הוא זה שמרפא אותו". את זה הוא כתב בספר שפרסם בשנת 1545 ועסק בשיטות ריפוי שהוא פיתח. זה היה התיעוד ההיסטורי הראשון על כך שישנו ריפוי ספונטאני.

 

הגישה במרפאה

העקרונות הטיפולים, שאמברויז פארה פרסם לראשונה במאה ה- 16, התפתחו בהדרגה והפכו לתשתית המדעית של הרפואה המודרנית. הגישה הרפואית שאני מיישם במרפאה מבוססת על הידיעה שלגוף של האדם הבריא ישנה יכולת לרפא מחלות באופן ספונטאני, ללא כל התערבות רפואית.

 

כאשר זה לא קורה, יש צורך לאתר את המערכות שתפקידן להשתתף בתהליך הריפוי והן לא מילאו את תפקידן כראוי. הבירור הרפואי נועד לאתר את אותן מערכות ולשפר את תפקודן.

 

מדוע יש צורך בבירור רפואי יסודי?

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית בה אני נוקט, נגזרת ממחקרים שבוצעו על ידי מדענים שעסקו ברפואה מערבית. המחקרים בארץ בוצעו תוך שיתוף של שלושה מוסדות גדולים וחשובים: בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בית החולים הדסה עין כרם והמכון לחקר נזקי רעש של צה"ל.

 

חולים רבים טופלו במרפאה הצבאית ונצבר ניסיון קליני רב. רק חלק מהנתונים עברו ניתוח סטטיסטי משום שנעשה מאמץ להגיע למדגם שבו כל המטופלים הם חיילים עם היסטוריה של חשיפה לרעש צבאי, כולם זכרים, טווח גילאים 18 עד 30 ובריאות טובה.

 

כל הפונים קיבלו טיפול, אולם הנתונים של נפגעי תאונות דרכים, חיילים עם בריאות לקויה וחיילים שניהלו הליכים משפטיים נגד חברות ביטוח או אגף השיקום של משרד הביטחון – לא נכללו במדגם.

 

אחת המסקנות החשובות הייתה שיש קשר בין התפתחות הטיניטוס לבין מספר גורמים. כלומר: מדובר במחלה מולטי-פקטוריאלית. על מנת לעזור לחולה יש צורך לאתר את הפקטורים הרלוונטיים, כאשר עיקר הבירור מתמקד במטאבוליזם (חומרים בגוף).

 

מדוע לכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?

במהלך 38 השנים שאני עוסק בפיתוח טיפולים שיועילו לחולים הסובלים מטיניטוס, לקחתי היסטוריה רפואית מאלפי חולים. למרות זאת, טרם פגשתי שני בני אדם עם היסטוריה רפואית זהה.

 

כל חולה בטיניטוס, כל מי שסובל מהתקפי סחרחורת וכל מי שמאובחן כסובל ממחלת מנייר – הוא אדם ששונה מחבריו לצרה. תמיד ניתן למצוא מכנה משותף, אבל אי אפשר למצוא חולים שהם "תאומים זהים".

 

עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואישי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות אצל החולה.

 

כיצד נבנית תכנית הטיפול?

ביקור ראשון

השלב הראשון הוא החשוב ביותר. אני יושב עם החולה ומתחקר אותו לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בכל נושא נדונים הסימפטומים המבשרים של הבעיה הרפואית, האבחנה, הטיפול שניתן, ותוצאות הטיפול. בנוסף – אני מעביר לחולה שאלונים שמסייעים לקבל פרטים שמשלימים את התמונה הקלינית.

 

תהליך זה יכול להימשך 3 עד 5 שעות. לאחר סיום שלב זה, החולה מופנה לבדיקות שחסרות על מנת להשלים את המידע הרפואי.

 

ביקור שני

בביקור השני, החולה בא עם תוצאות הבדיקות למרפאה, ויחד אנו דנים בתוצאות ובמשמעותן. בביקור זה כבר ישנו מידע ראשוני חשוב שמאפשר לדון במסלול הטיפול האפשרי. בביקורים הבאים יצטבר מידע נוסף, וזה יאפשר להתקדם בבניית תכנית הטיפול.

 

בכל שלב חיוני שהחולה יבין מה האפשרויות הטיפוליות ויהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות.

 

מהם אמצעי הטיפול?

הטיפול העיקרי שניתן במרפאה לרוב החולים נקרא איזון מטאבולי. טיפול נכון מאפשר לגוף החולה לשקם את המערכת הביולוגית שניזוקה או המערכות שנפגעו.

 

סביבה מטאבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל מגדילים את הסיכויים שהגוף יצליח לתקן את הנזק (באיור ניתן לראות איור של תא גזע כדוגמה למנגנון עם יכולת רגנרציה).

 

 

החולה מקבל את כל הטיפולים שרשומים בספרי הרפואה הפנימית ומאושרים לשימוש בישראל – בהתאם למצבו הרפואי. הגישה הזו איננה כוללת ניתוחים, אולם גם אין צורך בניתוחים משום שהבירור הרלוונטי נעשה על ידי מומחה לאף אוזן וגרון בשלב שהחולה עדיין לא פנה אלי.

 

מה נעשה בטיפול?

הטיפול איננו כולל טכנולוגיה מיוחדת שלא קיימת במערכת בריאותית אחרת. לב השיטה הוא איסוף מידע וניתוח הנתונים באופן דקדקני במטרה להגיע אל המסקנות הנכונות. בביטוי "מסקנות נכונות" כוונתי היא לכל מה שיביא תועלת לחולה.

 

לדעתי יש הבדל גדול בין ביקור שבו הרופא מקבל מידע מהחולה במשך 10 דקות, 45 דקות, 120 דקות או 240 דקות. ביקור של 10 דקות מספיק כדי להגיד לחולה באופן תמציתי: "אין דרך לעזור לך, תלמד לחיות עם זה". כדי לתת טיפול יעיל – ביקור של 10 דקות לא מספיק.

 

עם הגישה של איזון מטבולי, המטרה היא לבצע תיקונים באיזון בין החומרים השונים שבסביבת תאי העצב במערכת השמיעה והשווי משקל, באזורי המוח השונים ובעצב הקרניאלי מספר 8. כיוון שכל חולה שונה מרעהו, אין מנוס מלהתעמק במאפיינים הייחודיים לו. תכנית הטיפול צריכה להיות אישית.

 

האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?

אני לא רואה בחולה "מקרה מעניין" וגם לא "אוזן שהגיעה לטיפול". מדובר באדם סובל שמתמודד יום יום עם סבל קשה ביותר. חולה כזה ראוי להתייחסות מכובדת, הקשבה אמתית והרבה אמפתיה.

 

תמיכה נפשית היא חלק חשוב בטיפול, למרות שבבסיס המחלה ישנו נזק ביולוגי. לדוגמה: חייל נחשף לרעש פתאומי של התפוצצות מטען חומר נפץ. הנזק הוא ביולוגי, אבל יחד עם הנזק למערכת השמיעה ישנה גם תגובה נפשית. צריך להתייחס גם אליה.

 

האם יש שימוש ברפואה אלטרנטיבית?

את לימודי הרפואה התחלתי וסיימתי בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופתי, ולמיטב ידיעתי גם היום, לא מלמדים שם פרקים ברפואה משלימה. בהמשך עברתי קורסים והשתלמויות בפסיכיאטריה, גריאטריה ונוירולוגיה. גם במסגרות אלה לא למדתי פרקים ברפואה אלטרנטיבית.

 

אני מיישם את המודל הרפואי המקובל ברפואה הקונבנציונלית: נלקחת אנמנזה דקדקנית, נערך בירור גופני רלוונטי, והמשך החולה מופנה לבדיקות עזר שנדרשות. המטרה: לאתר את אותו גורם או גורמים שמפריעים למנגנוני הריפוי של הגוף לפעול.

 

האם אתה נעזר בהיפנוזה?

יש לי ידע בתחום ההיפנוזה והרשאה של משרד הבריאות להפנוט למטרות אבחון וטיפול. בשלבים הראשונים של הקשר הטיפולי לא מומלץ להשתמש בהיפנוזה, משום שמדובר בחולים שזקוקים לכל טיפת אנרגיה נפשית על מנת שיוכלו להתמודד עם המחלה.

 

ישנם מצבים שבהם המטופל ילמד להשתמש בהיפנוזה עצמית. בעבר היפנוזה עצמית הייתה חלק מרכזי בטיפול אולם כיום השימוש שנעשה בהיפנוזה הינו מינימלי ומשמש בעיקר ככלי עזר לצד הטיפול העיקרי שהינו איזון מטאבולי.

 

מי שמחליט על שימוש בהיפנוזה זה החולה שפונה אלי לטיפול.

 

מי מתאים לטיפול?

כיום הצטבר הרבה ידע שמאפשר לחשב את הסיכויים שהגישה הרפואית שלי תעזור לחולה מסוים. כאשר חולה פונה לצורך התחלת טיפול, ישנה אפשרות לשלוח אליו שאלון קליני, ועל סמך ניתוח התשובות לשאלות – לתת הערכה של הסיכויים לכך שהטיפול יעזור.

 

יש לי עוד שאלה…

באתר זה השתדלתי לתת מענה לשאלות הנפוצות. אך מניסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנלווים אליה, עשויים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.

 

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, אשמח לעזור.

 

ד"ר זכריה שמש