גישה רפואית

תחילת הדרך

כרופא מן המניין, עם גישה רפואית מערבית, היה ברור לי שצריך לבדוק היטב חולים שמתלוננים על טיניטוס. עם זאת, סברתי שכאשר הרופא המטפל (במקרה זה – מומחה לאף אוזן וגרון) שולל את קיומן של המחלות שידועות ברפואה הוא גמר את תפקידו.

התפנית בגישה

מומחה לפיזיולוגיה של מערכת השמיעה, היה הראשון שהפנה את תשומת לבי לכך שבשלב זה הרופא טרם סיים את הטיפול בחולה. אמנם הכלים הטיפוליים, שבידי המומחים לאף אוזן וגרון וקלינאי התקשורת, הם דלים, אולם אי אפשר להתעלם מכך שהחולים סובלים מאוד.

לפי המלצתו (שנת 1981) התחלתי לבצע ניסויים בעזרה לחולים הסובלים מטיניטוס על ידי היפנוזה.

אבני דרך

שימוש בהיפנוזה

רופאי אף אוזן וגרון בבית החולים הדסה עין כרם הפנו אלי חולים ברצון רב. השאלה הראשונה שעמדה בפני הייתה: איזו שיטה מבין השיטות המרכזיות בהיפנוזה תביא את התועלת המרבית לחולים?  השימוש באוטוסוגסטיה (היפנוזה עצמית) הביא לתוצאות הטובות ביותר.

המכשולים האדמיניסטרטיביים.

הקושי הגדול היה המכשולים האדמיניסטרטיביים. קופות החולים הקשו על החולים לקבל התחייבות כספית לטיפול בהיפנוזה, וזה גרם לנשירה גדולה של חולים מהטיפול.

מחקרים מבוקרים

מחקרים מבוקרים, לצורך השוואת היפנוזה למיסוך ולקבוצה שהמתינה לטיפול אבל נבדקה ומילאה שאלונים, המשיכו ב-1986 כקו-פרודוקציה בין חיל הרפואה בצה"ל, לבין צוות מומחים מבי"ח הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך (1990) – גם אוניברסיטת תל-אביב.

סטטיסטיקה: היפנוזה בהשוואה לאיזון מטאבולי

הטיפולים ניתנו לכל מי שסבל מטיניטוס ממושך, אולם רק קבוצה נבחרת מילאה שאלונים שעברו ניתוח סטטיסטי. הקריטריונים היו: חיילים גברים, בריאות יסודית תקינה, היסטוריה של חשיפה לרעש צבאי, גיל 21 עד 30 , וטיניטוס שנמשך יותר מחצי שנה.

במחקר על יעילות ההיפנוזה – 73% מהחיילים דיווחו על שיפור (ראו מחקר מ-1990). עם זאת, רמת ההפחתה ברעש על פי השאלון הייתה 20% בלבד. כאשר נבדקה היעילות של הטיפולים שמטרתם להביא לאיזון מטאבולי – 90% דיווחו על שיפור דרמטי שהתרחש חצי שנה לאחר התחלת הטיפול.

כאשר נמדדו התוצאות באוכלוסיה של חולים שטופלו בבית החולים הדסה עין כרם (שנת 2008), נמצא ש- 70% מהם דיווחו על שיפור דרמטי לאחר שקיבלו טיפול במשך שנה. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין חולים צעירים מגיל 60 לבין חולים שעברו את גיל ה-60.

טיפולים בחולים עם סחרחורת ומחלת מנייר

השיפור שדווח על ידי החולים הסובלים מטיניטוס, הביא להחלטה לנסות ולעזור גם לחולים הסובלים מסחרחורת, מחלת מנייר, היפראקוזיס (רגישות לרעש) ופלוטרס (ראיית גופים קטנים שצפים בשדה בראייה). התברר שהגישה הרפואית שמתאימה לחולים עם טיניטוס מועילה מאוד גם לקבוצות חולים אלו.

עד כה טרם נעשתה מדידה סטטיסטית מסודרת של תוצאות הטיפולים אצל החולים הסובלים מסחרחורות, אך הניסיון מראה כי חולים אלה מגיבים היטב לטיפול וההערכה היא שיעילות הטיפול אצל הסובלים מסחרחורת אף עולה על יעילות הטיפול אצל הסובלים מטיניטוס.

פרוטוקול הטיפול

בשנים האחרונות ובהתבסס על הידע הייחודי שהצטבר במשך 38 שנות מחקר וניסיון טיפולי באלפי חולים מישראל ומחו"ל, הסובלים מטיניטוס וסחרחורת, פותח פרוטוקול טיפול שנוסה על נכי צה"ל במרפאה של חיל רפואה ועל חולים במרפאת אף אוזן וגרון בבית החולים הדסה עין כרם.

הטיפול שמבוסס על איזון מטאבולי ניתן לחולים שנבדקו היטב על ידי מומחים לאף אוזן וגרון, ועברו ניסיונות טיפוליים בהתאם לכתוב בספרי הרפואה המקובלים (TextBook Medicine), אשר לא עזרו.

גישה רפואית זו מביאה לתוצאות טובות, וכיום היא ניתנת באופן בלעדי במרפאה פרטית.