מילון מונחים

אי יציבות

סימפטום סובייקטיבי. זו תחושה שהקרקע או הריצפה אינם יציבים, למרות שבאופן אובייקטיבי הם יציבים. הסימפטום שכיח אצל חולים שסובלים מהתקפי סחרחורת. בדרך כלל הוא מופיע בין ההתקפים.

 

אודיוגרמה

בעברית: תצוגה גרפית של בדיקת שמיעה. במהלך בדיקת השמיעה משמיעים לנבדק צליל בעוצמות שונות ובתדרים שונים. זו הצגה גרפית של רמת השמיעה, בה מוצגות תוצאות בדיקת השמיעה.

 

תדירות הצלילים (מספר התנודות לשניה) מבוטאת בהרץ ((Hz שהוא מחזור לשנייה, ועוצמת הצליל שהנבדק שמע מבוטאת בדציבלים (dB) שזו סקאלה לוגריתמית של יחידות לחץ (כוח ליחידת שטח) שתורגם לסקאלה לוגריתמית. הסקאלה בבני אדם היא 125 הרץ עד 8000 הרץ. כאשר אין ירידה בשמיעה, העצמה בדציבלים היא 0.

 

אודיומטר

מכשיר יעודי לבדיקת שמיעה. המכשיר מפיק צלילים, ויברציות או משדר לנבדק מילים שהבודק אומר במיקרופון. המכשיר משמש לצורך ביצוע בדיקת שמיעה, בדיקת הבנת מילים או הולכת עצם. הנבדק מסמן לבודק שהוא אכן שומע את הצליל על ידי לחיצה על כפתור.

 

ישנו אודיומטר שבו התכנה צרובה על החומרה ((Hardware, וישנו אודיומטר שבו החומרה היא של מחשב שולחני רגיל (PC) והפעלת הבדיקה נעשית באמצעות תכנה (Software). התרשים שמתקבל בסוף הבדיקה נקרא אודיוגרמה.

 

אוזן

איבר חישה האחראי לשמיעה ולשיווי המשקל. גלי קול הבאים מבחוץ ועוברים דרך מבוא השמע החיצוני גורמים לרטט בעור התוף. עצמימי השמע של האוזן התיכונה – הפטיש, הסדן והארכוף – מעבירים את תנודות הקול אל החלון הסגלגל, המוביל אל האוזן הפנימית.

 

בתוך השבלול ישנו נוזל וממברנה עם "מתמר ביולוגי". באמצעות המבנה המיוחד הזה (שכולל שערות מיקרוסקופיות) תנודות הנוזל הופכות לזרם אלקטרוכימי. במילים אחרות: לאותות עצביים. לחץ באוזן התיכונה יכול להשתחרר דרך חצוצרת השמע (צינור אוסטכיוס) התעלות העגולות למחצה, השקיק והנאדון קשורים לשיווי המשקל.

 

באוזן הפנימית ישנו איבר שווי משקל שכולל 3 קשתות – כל קשת במישור מרחבי אחר. המידע התחושתי מהקשתות מועבר אל עצב שווי המשקל.

 

אוזן תיכונה

החלק של האוזן שמורכב מחלל מלא אוויר ונמצא בתוך עצם הרקה. הוא מרופד בקרום רירי ומחובר אל הלוע באמצעות חצוצרת השמע ולאוזן החיצונית על-ידי עור התוף.

 

בתוך האוזן התיכונה נמצאות שלוש עצמות – עצמימי השמע – המעבירים תנודות קול מן האוזן החיצונית אל האוזן הפנימית. שמותיהם בעברית: פטיש, סדן וארכובה. שמה באנגלית: Middle ear.

 

אוזן פנימית (מבוך)

מערכת מפותלת של חללים וצינורות שיוצרת מבנה דמוי שבלול, שהוא איבר השמיעה ושלושת הקשתות של איבר שווי המשקל. שמה באנגלית: Inner Ear.

 

אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG)

בדיקת הפעילות החשמלית של המוח. אלקטרודות המוצמדות לגולגולת מזהות אותות חשמליים באזורים השונים של המוח. האותות עוברים דרך כבלים אל מכשיר שמייצר דפוס גלי על גבי גליל נייר נע או זיכרון במחשב.

 

בדיקת הדים קוכליאריים

בדיקה אובייקטיבית הנותנת הערכה על יכולתה של האוזן להפיק צלילים באופן פעיל. באנגלית: OAE.

 

בדיקת שמיעה התנהגותית

בדיקת השמיעה בחדר האטום נקראת בדיקת שמיעה התנהגותית ובגיל הרך מתבססת בדרך כלל על תגובות גופניות של הילד ולא על שיתוף פעולה מלא בו הנבדק מסמן לבודק בכל פעם ששמע.

 

בדיקת פוטנציאלים מעוררים מגזע המוח (BERA או ABR)

בדיקה נוירופיזיולוגית המדגימה את תגובת גזע המוח לגירוי שמיעתי. המדידה נעשית באמצעות אלקטרודות ומדידה של פולסים חשמליים על פני עור הראש. משך הבדיקה כשעה והיא מבוצעת ע"י חיבור אלקטרודות על גבי הראש והשמעת סדרת נקישות בעוצמות ובמרווחים שונים.

 

הבדיקה מספקת כלי יעיל ואובייקטיבי לבדיקת הפעילות החשמלית של עצב השמיעה. הבדיקה איננה פולשנית. זיהוי הגלים האלקטרוכימיים הוא תוצאה של חישובים שמנטרלים אותות (סיגנלים) שמקורם בפעילות לא רלוונטית לבדיקת עצב השמיעה.

בתקופה שקדמה למחשוב הבדיקה הבודק היה מבצע הרדמה מקומית של האזור, ומחדיר את האלקטרודה הרושמת עד לסביבת עצב השמיעה. למותר לציין שהיו מעט אינדיקציות לבצע את הבדיקה הלא נעימה הזו.

 

בדיקת ENG

בבדיקה זו משתמשים במערכת ממוחשבת כדי לבדוק אם שרירי העיניים גורמים לריצוד (ניסטגמוס) במצבים שונים. באופן תקין העיניים אינן מרצדות ללא סיבה (כלומר,אינן נעות מעצמן לצדדים או מעלה-מטה). במחלות שונות של מערכת שיווי המשקל יכול להיות ריצוד עצמוני או בתגובה למבחנים שונים.

 

לבדיקה שלושה חלקים: (1) הערכת תנועתיות העיניים – הנבדק שוכב על כיסא כשראשו מורם בזווית מסוימת ונבדקת תנועתיות העיניים. (2) הערכת תנועתיות העיניים במנחים שונים של הראש – הנבדק שוכב כשראשו מוזז בתנוחות משתנות. הנבדק מתבקש להתבונן על הקיר, בתחילה בנקודה נייחת, ולאחר מכן בנקודות נעות בכיוונים שונים ובמהירויות משתנות.

 

(3) הערכה קלורית של מערכת שיווי המשקל – לאוזן מוזרקים מים קרים ולאחר מכן מים חמים – פעולה שגורמת סחרחורת ותחושת תנועה. בעזרת פרובוקציה זו מנתחים את פעילות שתי האוזניים וניתן להשוות את פעילות איבר שיווי המשקל בשתיהן.

 

לאחר שמסכמים את התוצאות של כל שלושת השלבים ניתן להחליט לאיזה דפוס של ליקוי זה מתאים. האם הבעיה נובעת מליקוי במסלולים במוח או כתוצאה מליקוי באיבר שיווי המשקל.

 

בדיקת VNG

בדיקה דומה לבדיקת ENG. במקום רישום הניד (ניסטגמוס) באמצעות אלקטרודות,
התיעוד נעשה באמצעות מצלמת וידאו.

 

בדיקת CT

שיטת הדמיה המבוססת על קרני רנטגן בה מבוצעים מספר רב של צילומים מזוויות שונות. גלאי קרינה מיוחדים קולטים את האותות ומעבירים אותם אל המחשב. המעבד של המחשב עושה אינטגרציה של כל הנתונים ובונה תמונה בצורת "חתך" או "פרוסה" במישורים שונים.

 

בדיקת FF

בדיקה המבוצעת בשדה פתוח. כלומר בתא האטום אך ללא אזניות. הצליל או הדבור מושמעים דרך רמקולים ומתפשטים בחדר. במצב כזה לא ניתן לדעת בוודאות אם סף השמיעה זהה בשתי האוזניים או שמא אחת האוזניים פחות טובה מהשנייה. יש לזכור כי התמונה השמיעתית המתקבלת בשדה חופשי מייצגת תמיד את האוזן הטובה יותר.

 

בדיקת OAE

ראה/י בדיקת הדים כוכליארים לעיל.

 

דיזינס (dizziness)

שם כולל לכל ההפרעות ההתקפיות בשווי משקל. הסחרחורת הסיבובית (וורטיגו) תחושה של טשטוש, אי בהירות של חושים ומצב של על סף נפילה כאשר החולה לא יכול להגדיר את כיוון הסיבוב. ברוב המקרים האירוע נמשך זמן קצר (מספר שניות עד דקה) והחולה מצליח לייצב את עצמו ולא ליפול.

 

הולכת אוויר (Air Conduction)

העברה של הצליל לאוזן הפנימית דרך תעלת האוזן החיצונה ודרך האוזן התיכונה. בבדיקה אודיומטרית הכוונה להצגת הצליל דרך אוזניות.

 

הולכת עצם (Bone Conduction)

העברת הצליל לאוזן הפנימית באמצעות הרעדת עצמות הגולגולת. בבדיקה אודיומטרית הכוונה להצגת הצליל באמצעות ויברטור קטן דמוי קופסה שמונח על הבליטה בעצם מאחורי האפרכסת (מסטואיד) בדיקה זו מאפשרת לדלג על האוזן התיכונה ולגרות ישירות את האוזן הפנימית והעצב.

 

היפראקוזיס (רגישות לרעש)

תחושה של סבל מצלילים סביבתיים, כאשר החולה שומע צלילים בעוצמה שנסבלת היטב על ידי אנשים בריאים.

 

המית אוזן

מונח עברי עתיק שמשמעותו טיניטוס ונזכר בתורה שבעל-פה.

 

ורטיגו (vertigo)

סחרחורת שכוללת מרכיב של סיבוב: תחושה שהראש מסתובב או העולם מסתובב.

 

טיפול קוראטיבי (Curative treatment)

טיפול שמטרתו לרפא את המחלה.

 

טיפול פליאטיבי (Palliative treatment)

טיפול שמטרתו עזרה, הקלה ושיפור איכות החיים אך לא ריפוי מהמחלה.

 

TRT

טיפול להקלה על הסבל מטינטון על ידי הדרכת החולה להתעלם ממנו באמצעות הקשבה לצלילים אחרים שמושמעים על ידי מכשיר מיוחד.

 

טינקס

שם מסחרי למכשיר שמייצר שדה מגנטי שנחשב לחלש, מכוון אל האוזן הפנימית ונועד לטיפול בטינטון.

 

טינטון

מונח שאושר על ידי האקדמיה ללשון בתור מילה עברית לטיניטוס.

 

טיניטוס

מונח לועזי שמשמעותו תחושה של רעש באוזניים, בראש או גם באוזניים וגם בראש. המילה רעש נבדלת מהמילה קולות בכך שהקולות נועדו למקרה שהחולה שומע מילים עם משמעות, כאשר לטיניטוס אין משמעות מילולית.

 

טיניטוס אובייקטיבי

טיניטוס שניתן להקליט אותו או שניתן לגלותו באמצעות סטטוסקופ מיוחד. טיניטוס זה בדרך כלל צליל שפועם כמו פעימות הלב (פולסטילי). ישנם חולים שאצלם הטיניטוס הפולסטילי נמצא בסינכרוניזציה עם הדופק, וישנם חולים שאצלם אין סינכרוניזציה.

 

מחלת מנייר

מחלה כרונית שכוללת את ארבעת הסימפטומים הבאים: ירידה בשמיעה, טיניטוס, תחושת סחרחורת ואטימות באוזניים. קריטריון חשוב לאבחנה: בבדיקות רפואיות קפדניות לא נמצא הסבר אחר לסימפטומים.

 

מיסוך (מסקינג)

כאשר ישנם שני צלילים, והאחד מפריע לשמוע את השני- הצליל המפריע נקרא 'צליל ממסך'. בדרך כלל צליל המיסוך האידיאלי דומה לצליל שהוא מסך אותו, אך עוצמתו רבה יותר.

 

מכשיר מיסוך

טיפול להקלה על הסבל מטיניטוס באמצעות מכשיר שמשמיע צלילים שדומים לטיניטוס, עוצמתם חזקה מאשר הטיניטוס.

 

סף שמיעה (SRT)

העוצמה החלשה ביותר שבה אדם שומע צליל מסוים ב-50% מן הפעמים שבהן הוא נחשף אל הצליל.

 

סחרחורת

שם כולל לשתי תופעות שונות: 'ורטיגו' ו'דיזינס'.

 

עור התוף

קרום דק שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. גלי קול המגיעים לאוזן גורמים לעור התוף לרטוט והתנודות מועברות אל הפטיש (אחד מעצמימי השמע) באוזן התיכונה.

 

עצב השמיעה

העצב האחראי להעברת אותות תחושתיים מן האוזן הפנימית (מבוך) אל המוח.

 

עצב שיווי המשקל

מעביר למוח אינפורמציה לגבי מצב הגוף במרחב. יש לציין שגם העיניים ושרירי השלד מעבירים מידע על התנוחה במרחב.

 

עצב גולגולתי מספר שמונה

קיימים 12 עצבים גולגולתיים (Cranial) שנכנסים אל המוח. עצב מספר 8 כולל שני חלקים: עצב השמיעה ועצב שיווי המשקל.

 

פלוטרס

הרגשה של החולה כי הוא אינו יכול להתעלם מגופים מזעריים שנמצאים בתוך הנוזל שבעין או הגוף הזגוגי (VITREUS BODY) ומוטרד מנוכחותם. יש לציין שגופים אלה אכן נמצאים אצל החולה שמתלונן ומעוררים בו תחושה של "יתושים בשדה הראיה".

 

צליל טהור (PT)

צליל טהור בתדירות מסוימת נשמע כצפצוף. משמש בדרך כלל לבדיקת השמיעה בתדרים השונים.

 

שבלול (כוכליאה)

מבנה סלילי באוזן הפנימית שבו מתבצע המעבר מתנודות מכאניות של גלי הקול לאותות חשמליים שמועברים אל המוח דרך עצב השבלול.

 

שתל כוכליארי

מכשיר אלקטרוני זעיר שלאחר שהושתל באוזן הפנימית בתוך השבלול (כוכליאה) הוא מבצע באופן חלקי את תפקיד השבלול. החולה מקבל מידע חלקי על הצלילים שבסביבתו, ונזקק לטיפול שיקומי על מנת שיהיה מסוגל לתרגם למילים ולקולות סביבתיים את מה שהוא שומע.