כולסטאטומה

מהי כולסטאטומה?

כולסטאטומה היא גידול פתולוגי של העור המתרחש במיקום לא תקין, באוזן התיכונה מאחורי עור התוף. הדבר נגרם בדרך כלל בשל זיהום חוזר, שגורם לצמיחה פנימית של רקמת עור השייכת לעור התוף. כולסטאטומה לעתים קרובות לובשת צורה של ציסטה או שקיק שמשאירים שכבות של עור ישן המצטבר בתוך האוזן.

 

במשך הזמן הכולסטאטומה יכולה לגדול ולפגוע בעצמות העדינות באוזן התיכונה. תופעות של איבוד שמיעה, סחרחורת, טיניטוס, ושיתוק שרירי הפנים הם נדירים אך יכולים לנבוע מגידול ממושך של הכולסטאטומה.

 

מה גורם לכולסטאטומה?

כולסטאטומה מתרחשת בדרך כלל בגלל תפקוד לקוי של חצוצרת השמע (צינורית שמקשרת את האוזן התיכונה אל הלוע), כמו גם זיהום באוזן התיכונה. חצוצרת השמע מעבירה אוויר מהחלק האחורי של האף, באוזן התיכונה, כדי לאזן את הלחץ באוזן.

 

מבנה האוזן

 

כאשר תפקוד חצוצרת השמע נפגע, אולי בגלל אלרגיה, קור או סינוסיטיס, האוויר באוזן התיכונה נספג על ידי הגוף, וכתוצאה מכך נוצר ואקום חלקי באוזן. לחץ הוואקום נאגר במעין שק שנוצר ממתיחה של עור התוף, במיוחד באזורים מוחלשים בשל זיהומים קודמים.

 

שק זה לעתים קרובות הופך לכולסטאטומה . צורה מולדת נדירה של כולסטאטומה יכולה להתרחש באוזן התיכונה ובמקומות אחרים , כגון בקרבת עצמות הגולגולת. עם זאת, סוג הכולסטאטומה הקשור לדלקות אוזניים הוא הנפוץ ביותר.

 

כולסטאטומה תסמינים (סימפטומים)

בתחילה, האוזן יכולה להתנקז, לעתים עם ריח רע. כאשר שקיק הכולסטאטומה גדל, זה יכול לגרום לתחושה לחץ או מלאות באוזניים, יחד עם ירידה בשמיעה וטיניטוס.

 

כאב מאחורי או בתוך האוזן, בעיקר בלילה, עלול לגרום לאי נוחות משמעותית. סחרחורת, או חולשת שרירים בצד אחד של הפנים (הצד של האוזן הנגועה) יכולה להתרחש גם כן. חלק או כל התופעות הללו הן סיבה טובה לבצע הערכה רפואית.

 

האם זה מצב מסוכן?

כולסטאטומה עלולה להיות מסוכנת ואסור להתעלם ממנה. שחיקת עצם יכולה לגרום לזיהום להתפשט לאזורים הסמוכים, ובהם האוזן הפנימית והמוח. במידה ולא ניתן טיפול מתאים, עלולים להיגרם חירשות, מורסה (פצע מוגלתי) במוח, דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), ולעתים רחוקות אף מוות.

 

כולסטאטומה טיפול והחלמה

בדיקה וטיפול ראשוני

בדיקה על ידי מומחה לאף אוזן וגרון – מנתח ראש וצוואר, יכולה לאשר את קיומה של כולסטאטומה. טיפול ראשוני עשוי להיות מורכב מניקוי זהיר של האוזן , אנטיביוטיקה, וטיפות אוזניים.

 

מטרת הטיפול לעצור את הניקוז באוזן באמצעות שליטה על הזיהום. יש גם לבצע הערכה של מאפייני היקף צמיחת הכולסטאטומה.

 

בדיקות נוספות וטיפול ניתוחי

כולסטאטומה גדולה או מסובכת בדרך כלל דורשת טיפול ניתוחי (כירורגי) כדי להגן על החולה מפני סיבוכים רציניים. בדיקות שמיעה ואיזון, צילומי רנטגן של המסטואיד (עצם הגולגולת ליד האוזן) , וסריקות CAT (קרני רנטגן ב- 3 מימדים) של המסטואיד עשויים להיות נחוצים.

 

מטרת בדיקות אלו היא לקבוע את רמת השמיעה שנותרה באוזן ואת היקף ההרס שנגרם על ידי הכולסטאטומה.

 

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ברוב המקרים. המטרה העיקרית של הניתוח היא להסיר את הכולסטאטומה והזיהום, ולהשיג, אוזן יבשה ללא זיהום. שימור או שיקום שמיעתי היא המטרה השנייה של ניתוח.

 

במקרים של הרס חמור של האוזן, לא ניתן לבצע שחזור. תיקון של עצב פנים או ביצוע הליכים שמטרתם לשלוט בסחרחורת נדרשים רק לעתים נדירות.

 

ניתוח נוסף

השיקום של האוזן התיכונה לא תמיד אפשרי בניתוח בודד. לכן, יבוצע לעתים ניתוח שני לאחר 6 עד 12 חודשים. בניתוח השני ייעשה ניסיון לשחזור השמיעה ובאותו הזמן, תבוצע בדיקה של חלל האוזן התיכונה והמסטואיד לשרידי כולסטאטומה.

 

מידע נוסף לחולה

הכניסה לבית החולים נעשתה בדרך כלל בבוקר הניתוח, ואם הניתוח מבוצע בשעת בוקר מוקדמת, השחרור עשוי להיות באותו היום. עבור חלק מחולים ,שהייה של לילה הכרחית. במקרים נדירים של זיהום קשה , אשפוז ממושך לצורך טיפול אנטיביוטי עשוי להיות נחוץ. פסק הזמן שיש לקחת מהעבודה הוא בדרך כלל שבוע עד שבועיים.

 

חשוב להיות במעקב רפואי אחר טיפול ניתוחי , כיוון שכולסטאטומה עלולה לעתים לחזור (כלסטאוטומה חוזרת). במקרים בהם נוצר חלל פתוח, במהלך המסטואידקטומי, יש להגיע כל מספר חודשים על מנת לנקות את חריר המסטואיד ולמנוע זיהומים חדשים. בחלק מהחולים, נדרשות בדיקות תקופתיות של אוזן לכל החיים.

כולסטאטומה

מהי כולסטאטומה?

כולסטאטומה היא גידול פתולוגי של העור המתרחש במיקום לא תקין, באוזן התיכונה מאחורי עור התוף. הדבר נגרם בדרך כלל בשל זיהום חוזר, שגורם לצמיחה פנימית של רקמת עור השייכת לעור התוף. כולסטאטומה לעתים קרובות לובשת צורה של ציסטה או שקיק שמשאירים שכבות של עור ישן המצטבר בתוך האוזן.

 

במשך הזמן הכולסטאטומה יכולה לגדול ולפגוע בעצמות העדינות באוזן התיכונה. תופעות של איבוד שמיעה, סחרחורת, טיניטוס, ושיתוק שרירי הפנים הם נדירים אך יכולים לנבוע מגידול ממושך של הכולסטאטומה.

 

מה גורם לכולסטאטומה?

כולסטאטומה מתרחשת בדרך כלל בגלל תפקוד לקוי של חצוצרת השמע (צינורית שמקשרת את האוזן התיכונה אל הלוע), כמו גם זיהום מבנה האוזןבאוזן התיכונה. חצוצרת השמע מעבירה אוויר מהחלק האחורי של האף, באוזן התיכונה, כדי לאזן את הלחץ באוזן.

 

כאשר תפקוד חצוצרת השמע נפגע, אולי בגלל אלרגיה, קור או סינוסיטיס, האוויר באוזן התיכונה נספג על ידי הגוף, וכתוצאה מכך נוצר ואקום חלקי באוזן. לחץ הוואקום נאגר במעין שק שנוצר ממתיחה של עור התוף, במיוחד באזורים מוחלשים בשל זיהומים קודמים.

 

שק זה לעתים קרובות הופך לכולסטאטומה . צורה מולדת נדירה של כולסטאטומה יכולה להתרחש באוזן התיכונה ובמקומות אחרים , כגון בקרבת עצמות הגולגולת. עם זאת, סוג הכולסטאטומה הקשור לדלקות אוזניים הוא הנפוץ ביותר.

 

כולסטאטומה תסמינים (סימפטומים)

בתחילה, האוזן יכולה להתנקז, לעתים עם ריח רע. כאשר שקיק הכולסטאטומה גדל, זה יכול לגרום לתחושה לחץ או מלאות באוזניים, יחד עם ירידה בשמיעה וטיניטוס.

 

כאב מאחורי או בתוך האוזן, בעיקר בלילה, עלול לגרום לאי נוחות משמעותית. סחרחורת, או חולשת שרירים בצד אחד של הפנים (הצד של האוזן הנגועה) יכולה להתרחש גם כן. חלק או כל התופעות הללו הן סיבה טובה לבצע הערכה רפואית.

 

האם זה מצב מסוכן?

כולסטאטומה עלולה להיות מסוכנת ואסור להתעלם ממנה. שחיקת עצם יכולה לגרום לזיהום להתפשט לאזורים הסמוכים, ובהם האוזן הפנימית והמוח. במידה ולא ניתן טיפול מתאים, עלולים להיגרם חירשות, מורסה (פצע מוגלתי) במוח, דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), ולעתים רחוקות אף מוות.

 

כולסטאטומה טיפול והחלמה

בדיקה וטיפול ראשוני

בדיקה על ידי מומחה לאף אוזן וגרון – מנתח ראש וצוואר, יכולה לאשר את קיומה של כולסטאטומה. טיפול ראשוני עשוי להיות מורכב מניקוי זהיר של האוזן , אנטיביוטיקה, וטיפות אוזניים.

 

מטרת הטיפול לעצור את הניקוז באוזן באמצעות שליטה על הזיהום. יש גם לבצע הערכה של מאפייני היקף צמיחת הכולסטאטומה.

 

בדיקות נוספות וטיפול ניתוחי

כולסטאטומה גדולה או מסובכת בדרך כלל דורשת טיפול ניתוחי (כירורגי) כדי להגן על החולה מפני סיבוכים רציניים. בדיקות שמיעה ואיזון, צילומי רנטגן של המסטואיד (עצם הגולגולת ליד האוזן) , וסריקות CAT (קרני רנטגן ב- 3 מימדים) של המסטואיד עשויים להיות נחוצים.

 

מטרת בדיקות אלו היא לקבוע את רמת השמיעה שנותרה באוזן ואת היקף ההרס שנגרם על ידי הכולסטאטומה.

 

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ברוב המקרים. המטרה העיקרית של הניתוח היא להסיר את הכולסטאטומה והזיהום, ולהשיג, אוזן יבשה ללא זיהום. שימור או שיקום שמיעתי היא המטרה השנייה של ניתוח.

 

במקרים של הרס חמור של האוזן, לא ניתן לבצע שחזור. תיקון של עצב פנים או ביצוע הליכים שמטרתם לשלוט בסחרחורת נדרשים רק לעתים נדירות.

 

ניתוח נוסף

השיקום של האוזן התיכונה לא תמיד אפשרי בניתוח בודד. לכן, יבוצע לעתים ניתוח שני לאחר 6 עד 12 חודשים. בניתוח השני ייעשה ניסיון לשחזור השמיעה ובאותו הזמן, תבוצע בדיקה של חלל האוזן התיכונה והמסטואיד לשרידי כולסטאטומה.

 

מידע נוסף לחולה

הכניסה לבית החולים נעשתה בדרך כלל בבוקר הניתוח, ואם הניתוח מבוצע בשעת בוקר מוקדמת, השחרור עשוי להיות באותו היום. עבור חלק מחולים ,שהייה של לילה הכרחית. במקרים נדירים של זיהום קשה , אשפוז ממושך לצורך טיפול אנטיביוטי עשוי להיות נחוץ. פסק הזמן שיש לקחת מהעבודה הוא בדרך כלל שבוע עד שבועיים.

 

חשוב להיות במעקב רפואי אחר טיפול ניתוחי , כיוון שכולסטאטומה עלולה לעתים לחזור (כלסטאוטומה חוזרת). במקרים בהם נוצר חלל פתוח, במהלך המסטואידקטומי, יש להגיע כל מספר חודשים על מנת לנקות את חריר המסטואיד ולמנוע זיהומים חדשים. בחלק מהחולים, נדרשות בדיקות תקופתיות של אוזן לכל החיים.

סיפורים אישיים...

ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון

ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה

"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון

סיפורים אישיים...

ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון

ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה

"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון