מחלת מנייר – גורמים, אבחון וטיפול

מחלת מנייר מוגדרת כהפרעה הקשורה לאוזן הפנימית. הפרעה זו גורמת לסחרחורות קשות (ורטיגו), צלצולים באוזניים (טינטון) , ירידת שמיעה, ותחושה של מלאות או גודש באוזן. מחלת מנייר בדרך כלל משפיעה רק על אוזן אחת.

מחלה התקפית

התקפי הסחרחורות יכולים להופיע בפתאומיות או לאחר תקופה קצרה של טינטון או שמיעה עמומה. יש אנשים שיש אצלם התקפים בודדים של סחרחורת, וביניהן תקופות זמן ארוכות של הפוגה.

אחרים עלולים לחוות התקפים רבים יחד המתרחשים בתוך ימים ספורים. יש אנשים עם מחלת מנייר עם סחרחורת כה קיצונית עד שהם מאבדים את שיווי המשקל ונופלים.

סטטיסטיקה

מחלת מנייר יכולה להתפתח בכל גיל , עם זאת יש יותר סבירות שההפרעה תתרחש אצל מבוגרים בין הגילאים 40-60. המכון הלאומי האמריקאי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות מעריך כי כ- 615,000 אנשים בארצות הברית לבדה, מאובחנים כסובלים ממחלת מנייר, וכי 45,500 מקרים אנשים נוספים מאובחנים בכל שנה כסובלים מהמחלה.

מה גורם למחלת מנייר?

תאוריות רבות קיימות על הגורם או הגורמים למחלת מנייר, אולם אין לכך תשובות מוחלטות. יש חוקרים שחושבים שמחלה מנייר היא התוצאה של התכווצויות בכלי דם, בדומה לאלה שגורמים לכאב ראש מסוג מיגרנה. אחרים סבורים שמחלת מנייר יכולה להיות תוצאה של זיהומים נגיפיים, אלרגיות, או תגובות אוטואימוניות.

מאחר ונראה שמחלת מנייר עוברת בתורשה , זה יכול גם להיות תוצאה של וריאציות גנטיות שגורמות לליקויים בנפח או הוויסות של הנוזל האנדולימפתי.

מה גורם לסימפטומים של מחלת מנייר?

המבוך מורכב מ-3 תעלות חצי עגולות , איברים אוטוליטיים (נאדון ושקיק) והשבלול (כוכליאה). בתוך המחיצות שלהם (מבוך גרמי) הם צינורות דקים וגמישים דמויי שק (מבוך קרומי) מלאים בנוזל אנדולימפתי.

הסימפטומים של המחלה נגרמים בשל ההצטברות של נוזלים בתאים באוזן הפנימית, הנקראים המבוך. המבוך מכיל את איברי שיווי המשקל (התעלות החצי עגולות ואיברים אוטוליטיים) ושמיעה (השבלול) . יש לו שני חלקים: המבוך הגרמי והמבוך הקרומי .

המבוך הקרומי מלא בנוזל, הנקרא אנדולימפה, שמגרה את הקולטנים באיברי שיווי המשקל, בזמן שהגוף נע. הקולטנים, לאחר מכן, שולחים אותות למוח על הפוזיציה של הגוף והתנועה. בשבלול, הנוזל נדחס בתגובה לתנודות קול, אשר מגרים תאי חישה ששולחים אותות למוח.

במחלת מנייר, הצטברות האנדולימפה במבוך מפריעה לאיזון הנורמלי ואותות השמיעה בין האוזן הפנימית לבין המוח. מצב אבנורמלי זה גורם לסחרחורת (ורטיגו) וסימפטומים אחרים של מחלת מנייר .

איך מתבצע תהליך האבחון?

מחלת מנייר לרוב מאובחנת ומטופלת על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון. עם זאת, לא קיימת בדיקה מוחלטת או סימפטום אחד ספציפי שניתן להשתמש בו כדי לקבוע את האבחנה.

האבחנה של מחלת מנייר מתבססת על סמך ההיסטוריה הרפואית של החולה והנוכחות של 4 הסימפטומים הבאים:
1. שתיים או יותר אפיזודות של סחרחורת (ורטיגו) שנמשכות לפחות 20 דקות כל אחת.
2. טינטון.
3. אובדן שמיעה זמני.
4. תחושה של אטימות או מלאות באוזן.

יש רופאים שיבצעו בדיקת שמיעה כדי להעריך את מידת אבדן השמיעה הנגרם על ידי המחלה. כדי לשלול מחלות אחרות, הרופא עשוי לבצע בדיקת הדמיה (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח.

מה הטיפול במחלת מנייר?

לפי הספרות הרפואית למחלת מנייר אין ריפוי. עם זאת, הרופא עשוי להמליץ על כמה הטיפולים שלהלן כדי לעזור לך להתמודד טוב יותר עם המצב.

תרופות

הסימפטום המעיק והקשה ביותר בזמן התקף מנייר הוא הסחרחורת. תרופות מרשם כגון: meclizine , diazepam , glycopyrrolate ,וlorazepam יכולות לעזור להקל על סחרחורות ולקצר את משך זמן ההתקף.

הגבלת מלח ותרופות משתנות

הגבלת מלח בתזונה ונטילת תרופות משתנות (גלולות מים) יכול לעזור לאנשים מסוימים לשלוט בסחרחורת על ידי צמצום כמות הנוזלים שהגוף שומר, מה שיכול לסייע בהורדת כמות הנוזלים והלחץ באוזן הפנימית.

שינויים תזונתיים והתנהגותיים אחרים

ישנם אנשים הטוענים כי קפאין, שוקולד ואלכוהול גורמים להחמרת הסימפטומים שלהם ויש למנוע או להגביל את הצריכה שלהם. הפסקה או צמצום של עישון גם כן עשוי לעזור להפחית את הסימפטומים.

טיפול קוגניטיבי

אנשים מסוימים מצאו כי טיפול קוגניטיבי (סוג של פסיכותראפיה) עוזר להם להתמודד טוב יותר עם האופי הבלתי צפוי של ההתקפים ומפחית את החרדה שלהם לגביי התקפי המחלה בעתיד.

זריקות

הזרקת גנטמיצין (אנטיביוטיקה) לתוך האוזן התיכונה, מסייעת לשלוט בוורטיגו, אך מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאבדן שמיעה, בגלל שהגנטמיצין עלול לגרום נזק לתאי השיער המיקרוסקופיים באוזן הפנימית שעוזרים לנו לשמוע.

יש רופאים שמזריקים קורטיקוסטרואידים במקום זאת, אשר לעתים קרובות עוזר להפחית סחרחורות ללא הסיכון של אבדן שמיעה.

טיפול בלחץ אוויר

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לאחרונה מכשיר למחלת מנייר שמותקן באוזן החיצונית ושולח פולסים לא רציפים של לחץ אוויר לאוזן התיכונה. נראה שהפולסים של לחץ האוויר פועלים על הנוזל האנדולימפי כדי למנוע סחרחורת.

ניתוח

לעתים ימליץ הרופא על ניתוח, כדי להקל על הסחרחורת. אולם זה רק כאשר כל הטיפולים האחרים נכשלו. חלק מהניתוחים מבוצעים על השק האנדולימפתי כדי להפחית את הלחץ בו. עוד ניתוח אפשרי הוא לחתוך את עצב שיווי המשקל, אם כי זה מתרחש בתדירות נמוכה יותר.

רפואה אלטרנטיבית

למרות שמדענים חקרו את השימוש של כמה טיפולים רפואיים חלופיים בטיפול מחלת מנייר, אין ראיות שיתמכו באפקטיביות של טיפולים כמו דיקור, אקופונקטורה, טאי צ'י, או תוספים צמחיים כגון ג'ינקו בילובה, ניאצין, או שורש ג'ינג'ר.

יתר על כן, חשוב לספר לרופא אם את/ה משתמש/ת בטיפולים אלטרנטיביים , שכן הם עלולים לפעמים להשפיע על היעילות או הבטיחות של תרופות קונבנציונליות.

מה הטיפול שניתן במרפאה?

מטרת הטיפול הייחודי במרפאה היא לאתר ולטפל בפקטורים מטאבולים שונים שלהם קשר הדוק למחלת מנייר.

התיאוריה שמאחורי גישה רפואית זו גורסת כי יצירת סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכת השמע ושיווי המשקל, מאפשרת ליצור רגנרציה (התחדשות) כאשר נגרם נזק קל לתאי העצב.