טיפול בחולים קשים וכרונים
במרפאה אני מתמקד בעיקר בטיפול בחולים עם מצב קשה וכרוני. קיימות לכך מספר סיבות חשובות.
חולים עם סבל קל או בינוני
במהלך שנות עבודתי בטיפול בחולים הסובלים מטיניטוס, סחרחורת ומחלת מנייר, התברר לי שכאשר הסבל מהמחלה הוא קל או בינוני, ומשך הזמן קצר, אין צורך להשקיע הרבה מאמצים טיפוליים.
בקרב רבים מהחולים מתרחשת החלמה ספונטנית או הפחתה משמעותית בעוצמת המחלה. כאשר רמת הסבל היא מזערית – החולה משנה את סדר העדיפויות שלו. העבודה, לימודים, השקעה בבני המשפחה וטיפוח תחביבים הופכים להיות חשובים יותר מאשר טיפול במחלה.
חולים עם סבל קשה ו/או ממושך
חולים קשים, עם סבל רב, יעדיפו לבוא לביקור במרפאה גם כאשר יש להם אירוע משפחתי חשוב. לחולה הקשה יש בדרך כלל ניסיון רב עם טיפולים שעוזרים למצבים קלים, אבל היעילות שלהם קטנה מאוד בריפוי טיניטוס קשה, התקפי סחרחורת סיבובית בלתי נסבלים או התפרצות של מגוון סימפטומים מטרידים שנובעים ממחלת מנייר.
החולה הקשה יכול להראות סימני תשישות מהמאבק במחלה. חרדה, עייפות ודיכאון תגובתי הם הסימנים שמאפיינים את החולה שהשקיע הרבה אנרגיה נפשית בהתמודדות עם הסבל שלו.
האם הטיפול מיועד גם לחולים שמצבם אינו מוגדר כרוני?
ההחלטה אם לבוא לטיפול או להמתין להחלמה ספונטנית נשענת על האינטואיציה של החולה. אדם שסובל, ולוקח בחשבון את האפשרות של ריפוי ללא התערבות רפואית, אבל רואה שאצלו ישנה החרפה במצב, לא צריך לחכות.
הנתון הסטטיסטי של החלמה אצל 85% מהחיילים שהמתינו לטיפול לא עוזר לנו לדעת מי יהיו המאושרים שיחלימו ללא טיפול ומי יהיו חסרי המזל שלא יחלימו ללא עזרה רפואית.
הידיעה של החולה שמצבו הולך ומחמיר צריכה לעמוד במרכז השיקולים שלו. יש לציין שהגישה של איזון מטבולי טובה לכל חולה – אקוטי, כרוני, קשה או קל.
מה החשיבות של תמיכה נפשית?
כיוון שלרוב החולים הקשים מגיעים לטיפול כאשר מאגרי האנרגיה הנפשית שלהם התרוקנו מאוד, חשוב מאוד לשלב גישה פסיכולוגית נכונה עם החיפושים אחר דרכים לתיקון הנזק הביולוגי.
תמיכה נפשית היא חלק מרכזי בטיפול. אין מנוס מלהתייחס אל החולה כאדם שלם, ולא להגיד: "אוזן באה לטיפול". אצל 77% מהחולים הסובלים מטיניטוס ישנן הפרעות בשינה – ראו מאמר משותף שלי עם הפסיכולוג אלסטר ג'ייסון שנכתב ביוזמתו – Sleep disturbance associated with chronic tinnitus.
הצורך לתת מענה למצוקות של החולים שבטיפולי הוא הסיבה לכך שאני עושה מאמצים גדולים להיות זמין בטלפון בשעות הערב המאוחרות.
טיפול בחולים קשים וכרונים
במרפאה אני מתמקד בעיקר בטיפול בחולים עם מצב קשה וכרוני. קיימות לכך מספר סיבות חשובות.
חולים עם סבל קל או בינוני
במהלך שנות עבודתי בטיפול בחולים הסובלים מטיניטוס, סחרחורת ומחלת מנייר, התברר לי שכאשר הסבל מהמחלה הוא קל או בינוני, ומשך הזמן קצר, אין צורך להשקיע הרבה מאמצים טיפוליים.
בקרב רבים מהחולים מתרחשת החלמה ספונטנית או הפחתה משמעותית בעוצמת המחלה. כאשר רמת הסבל היא מזערית – החולה משנה את סדר העדיפויות שלו. העבודה, לימודים, השקעה בבני המשפחה וטיפוח תחביבים הופכים להיות חשובים יותר מאשר טיפול במחלה.
חולים עם סבל קשה ו/או ממושך
חולים קשים, עם סבל רב, יעדיפו לבוא לביקור במרפאה גם כאשר יש להם אירוע משפחתי חשוב. לחולה הקשה יש בדרך כלל ניסיון רב עם טיפולים שעוזרים למצבים קלים, אבל היעילות שלהם קטנה מאוד בריפוי טיניטוס קשה, התקפי סחרחורת סיבובית בלתי נסבלים או התפרצות של מגוון סימפטומים מטרידים שנובעים ממחלת מנייר.
החולה הקשה יכול להראות סימני תשישות מהמאבק במחלה. חרדה, עייפות ודיכאון תגובתי הם הסימנים שמאפיינים את החולה שהשקיע הרבה אנרגיה נפשית בהתמודדות עם הסבל שלו.
האם הטיפול מיועד גם לחולים שמצבם אינו מוגדר כרוני?
ההחלטה אם לבוא לטיפול או להמתין להחלמה ספונטנית נשענת על האינטואיציה של החולה. אדם שסובל, ולוקח בחשבון את האפשרות של ריפוי ללא התערבות רפואית, אבל רואה שאצלו ישנה החרפה במצב, לא צריך לחכות.
הנתון הסטטיסטי של החלמה אצל 85% מהחיילים שהמתינו לטיפול לא עוזר לנו לדעת מי יהיו המאושרים שיחלימו ללא טיפול ומי יהיו חסרי המזל שלא יחלימו ללא עזרה רפואית.
הידיעה של החולה שמצבו הולך ומחמיר צריכה לעמוד במרכז השיקולים שלו. יש לציין שהגישה של איזון מטבולי טובה לכל חולה – אקוטי, כרוני, קשה או קל.
מה החשיבות של תמיכה נפשית?
כיוון שלרוב החולים הקשים מגיעים לטיפול כאשר מאגרי האנרגיה הנפשית שלהם התרוקנו מאוד, חשוב מאוד לשלב גישה פסיכולוגית נכונה עם החיפושים אחר דרכים לתיקון הנזק הביולוגי.
תמיכה נפשית היא חלק מרכזי בטיפול. אין מנוס מלהתייחס אל החולה כאדם שלם, ולא להגיד: "אוזן באה לטיפול". אצל 77% מהחולים הסובלים מטיניטוס ישנן הפרעות בשינה – ראו מאמר משותף שלי עם הפסיכולוג אלסטר ג'ייסון שנכתב ביוזמתו – Sleep disturbance associated with chronic tinnitus.
הצורך לתת מענה למצוקות של החולים שבטיפולי הוא הסיבה לכך שאני עושה מאמצים גדולים להיות זמין בטלפון בשעות הערב המאוחרות.
סיפורים אישיים...
ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון
ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה
"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון
סיפורים אישיים...
ענת כהן, בעלת עסק עצמאי
"בערך בגיל 27 התחילו אצלי תופעות קשות ולא מוכרות לי ולרופאים סביבי. מדובר בהתקפי ורטיגו מאוד חזק והרגשה שכל החדר מסתובב סביבך במהירות. כשהוורטיגו היה חולף, אוזן שמאל הייתה אטומה והופיע בה רעש בלתי נסבל…" לצפייה בסרטון
ג'ראלד אטיה, מטפל זוגי, תושב סן דייגו קליפורניה
"הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…" לצפייה בסרטון